<h1>ארחות חיים הלכ' תפילה סימן ק"ו</h1>
<h2>דף כט.</h2>
בשבתות וי"ט מפני טורח צבור אין מתפללין בשום תפלה רק ג' ראשונות וג' אחרונות ואין אומרים האמצעיו' כלל. וי"א טעם אחר מפני שהאמצעיות נקבעות על צרכי האדם ואסור לאדם לשאול צרכיו בשבת וכן כתוב בירוש'. ומקשינן והא אמרינן רוענו זוננו. ומשני נוסח הברכה כן הוא. והטעם שמא יצטרך לא' מהם ויהיה עצב ועצבון בשבת וי"ט אסור. ואם התחיל א' מהן גומרה. ולכן התקינו כנגד האמצעיות ברכה אחת מדברת מעין המאורע של אותו היום וחותם בה מעין המאורע. בשבת חותם מקדש השבת. ובי"ט מקדש ישראל והזמנים בר"ה ויום הזכרון. ובתפלת מוסף של ר"ה מתפללין ג' ראשונות וג' אחרונות וג' אמצעיות והן מלכיות זכרוות ושופרות. ובכל א' חותמין מעין ענינה. בי"ה מלך על כל הארץ מקדש ישראל וי"ה. ואם חל א' מכל אלו בשבת מזכיר בכל א' מהן של שבת. ומזכיר של שבת תחילה ביום שבת וביום פלוני הזה וכן בחתימה מזכיר של שבת תחלה ואומר מקדש השבת וישראל ויום פלוני. בר"ח ובחולו של מועד מתפללין ערבית ושחרית ומנחה י"ח ברכות וכוללין בעבודה יעלה ויבא. במוסף חש"מ מתפלל כמו בי"ט. ובר"ח מתפללין ג' ראשונות וג' אחרונו' ובאמצע ברכה מעין קרבן ר"ח וחותם בה מקדש ישראל ור"ח. ואם חל להיות בשבת מתחיל בענין שבת ואומר קדושת היום באמצע וחותם מקדש השבת וישראל ור"ח. ובחש"מ מתפלל כמוסף שבת וי"ט. י"ט שחל להיות במוצאי שבת כולל בברכה רביעית ותודיענו.
